לרגל העלאת המע"מ בישראל (תודה, יאיר, שחיכית עד שנחזור מחופשת המולדת בארץ) החלטנו להקדיש פוסט לרשות המסים הקנדית. לא, רגע! אל תלכו! זה לא הולך להיות פוסט טרחני על כללי המיסוי. אנחנו הולכים לספר על החוויה שלנו עם הבירוקרטיה. וכמו כל פוסט בירוקרטי, זה הולך להיות מעניין במידה.
ובכן, סמוך לתחילת פברואר התוודעתי אני לכך שכל יהודי (ונוצרי, ומוסלמי, והינדי, וחסר דת) חייב בהגשת דו"ח מס לרשויות הקנדיות. ויש להגישו עד סוף חודש אפריל. מישהו בעבודה זרק לי את זה ולאחר שיחה עם עודד בעניין החלטנו שאנחנו לא ממש יודעים מה לעשות עם המידע הזה.
בניגוד לישראל, שבה שכירים אינם צריכים להגיש דו"ח מס שנתי, בקנדה חלה חובה לעשות זאת. כן, גם אם אתה תושב ארעי, זמני, חולף ונידף ברוח כמותנו. אם האנשים האלה שילמו מסים במהלך השנה דרך תלושי השכר שלהם, הם זכאים לסוכריה - החזר מס. שיטת ההחזרים פה יכולה לגרום כאב ראש עצום ומחזיקה ספרים שלמים, אולם בקצרה נאמר שאם קנית משהו - כלשהו - במהלך שנת המס, סביר מאוד שתוכל להזדכות עליו בסוף השנה. כבר בתחילת השנה המליצו לנו, למשל, לשמור את הכרטיסים החודשיים של התחבורה הציבורית היות שניתן להזדכות עליהם. וכך גם בנוגע לחוגי ספורט, הוצאות רפואיות, הוצאות לימודים, חוגי בלט לילדים, ועוד ועוד...
בשלב הזה לנוכח מורכבות העניין עשינו מה שכל אדם סביר היה עושה: התעלמנו. וכך חלף לו חודש פברואר.
רוב האנשים ניגשים לרואה חשבון, מגישים לו את קבלותיהם, נפרדים מכמה מאות דולרים ומקבלים בחזרה כמה אלפים. גם אנחנו קיבלנו כמה שמות של רואי חשבון, חלקם ישראלים לשעבר ומביני עניין, אך המשכנו להרהר בשאלה אם אולי נוכל לעשות את הפעולה בעצמנו. עברנו על אתר רשות המסים, הורדנו את ה"ערכה למגיש הדו"ח באונטריו". ראינו שהיא מחזיקה עשרות עמודים והלכנו לנמנם. וכך חלף לו גם חודש מרס.
באפריל היינו נורא עסוקים, אז החלטנו לחקור קצת בעניין וגילינו שיש המון סיוע למי שזו לו הפעם הראשונה להגיש דו"ח מס. למשל, גילינו שבפברואר היו מפגשי סיוע כאלה באוניברסיטה שבה עודד לומד/עובד. ושבמרס, היו מפגשי סיוע בספריות ציבוריות באזור המגורים שלנו. אבל את כל אלה כמובן החמצנו.
על כן שמנו פעמינו לספריה ציבורית באטוביקו, שהיא חלק ממטרופולין טורונטו ונמצאת במרחק נסיעה סביר של שעה. אתר האינטרנט של הספריה ציין שבתאריך שבו בחרנו, ניתן להגיע בכל שעה על מנת לקבל ייעוץ בהגשת דו"ח המס, ושאין צורך בתיאום פגישה מראש.
מי שעקב קצת אחרי הבלוג ואחרי הסיפורים שלנו כבר יודע שהקנדיות מאופיינת בהרבה דברים חיוביים, אבל דייקנות בירוקרטית אינה אחד מהם. וכך קיבלה את פנינו בספריה הציבורית עובדת סוציאלית עם מבט של רחמים בעיניים. היא הסבירה לנו שיש לה אמנם מתנדבים שמסייעים בהגשת דו"ח מס פשוט באמצעות תוכנה ברשת, אליה הם מקלידים את הנתונים. לדבריה, זה לא ממש ייעוץ מס אלא יותר סיוע למי שאין לו גישה למחשב ואמצעים להשגת התוכנה. לצערה, כמובן שיש צורך בתיאום מראש. וחוץ מזה, דו"ח המס שלנו איננו פשוט בגלל שבחלק מהשנה השתכרנו במדינה זרה (ישראל) ובגלל שאחד מאיתנו גם סטודנט ומשתכר דרך מלגה באופן הכי סבוך שניתן להעלות על הדעת.
שמנו פעמינו חזרה הביתה שבורים. מה נעשה? תהינו. ובכן, אל יאוש. אם המתנדבים באטוביקו יודעים להקליד נתונים למחשב, כך גם אנחנו. ואיפה שלא נדע מה להקליד - ננחש! הלאה אל התהילה! החזר המס בפתח!
וכך מצאנו את עצמנו מול אתר מיסוי עליו המליצו חברים. האתר הכריז שדו"ח המס הוא חינם. כמה פשוט וכמה נהדר. מובן שאחרי כמה שעות של הקלדת נתונים הודיע לנו האתר שלצערו הרב, דו"ח המס שלנו סבוך מהרגיל ועל כן מתבקש חיוב של כ-30 דולר לכל אחד מאיתנו. לא היתה ברירה אלא להסכים. המשכנו להקליד עוד ועוד נתונים, נאבקים בטפסי 106 קנדים, בתלושי שכר ובפרטים והסברים שונים ומשונים. עד שלבסוף סיימנו. כשהגיעה עת התשלום הכריז האתר: "ברכותינו, נמצאתם זכאים לפטור מתשלום בעבור הדו"ח". או במילים מכובסות פחות: אתם עניים מדי, לא נעים לנו לקחת מכם כסף.
וכך, בחיני-חינם, הדפסנו שמחים וטובי לב דו"ח מס שהופק על ידי התוכנה מבלי שיהיה לנו מושג מה כתוב בו בכלל. את המעטפה שלחנו עשרה ימים לפני הדד-ליין בדואר מהיר ורשום וקיווינו לטוב.
וראו זה פלא - לפני יומיים הופקד בחשבוננו סכום העתק של 366.54 דולר קנדי באדיבות ממשלת קנדה.
תחי מדינת קנדה (ותחי המלכה כמובן!)
נ.ב. - במכתב שקיבלנו יום לאחר ההפקדה הוזהרנו שהסכום הופקד בחשבוננו אך ייתכן שנעלה בגורל ותיקנו יעבור בדיקה חשבונאית. או אז נצטרך להציג קבלות ואישורים. החזיקו לנו אצבעות כדי שזה לא יקרה.
