באונטריו היאוש יותר נוח // רשיון נהיגה: שלב א

חודש יולי 2012, ישראל.
אנחנו עסוקים באריזות, מסיבות פרידה ואינסוף סידורים והתארגנויות. ובתוך כל זה - מפנים זמן לנסיעה לירושלים. משרד החוץ.

כחודש לפני כן, שלחנו אימייל לגב' ידידה רזלן ממשרד התחבורה. כן, זה הנוהל הישראלי. יש גברת אחת שמטפלת בהנפקת אימות רשיון נהיגה, עבור כל אזרחי ישראל שרוצים להוציא רשיון נהיגה בחו"ל וצריכים מסמך רשמי מהמדינה בו כתוב משך הזמן שיש בידם רשיון וכו'. אף אחד מעולם לא פגש את ידידה רזלן, ויש המאמינים כי למעשה אינה קיימת כלל, כמו המפלצת מלוך נס. אין לה כתובת או מספר טלפון. רק אימייל, אליו שולחים כולם בקשה - תחינה - לקבל אימות רשיון נהיגה.
מי שאין לו גישה לאינטרנט, או שעברית אינה שפת אמו, או סתם כל מי שאינם יודעים לכתוב את הנוסח המדויק שמבקש מגב' ידידה רזלן את השירות הספציפי אותו היא מוסמכת להעניק - כל אלה מוטב להם שלא ינסו כלל. אין להם תקווה. אף אימייל שנשלח מעולם לא זכה בתגובה. ויש המספרים כי פה ושם בארץ ישנם אנשים שעוד יושבים ומחכים, ימים אחר ימים, חודשים ושנים, לקבל תגובה. ותגובה אין.
אך אלה שהתמזל מזלם, ישובו יום אחד לביתם, מן העבודה או משיטוט בעיר, וימצאו בתיבת הדואר מעטפה קסומה ממשרד התחבורה. ובמעטפה, ללא שום מלות הסבר או עדות כלשהי לקיומה האנושי של הגברת, יושב לו מסמך רשמי* ממשרד התחבורה; אותו אימות רשיון נהיגה הנכסף, חתום מאחור בחותמת אפוסטיל מופלאה ונהדרת. ובמסמך, לאלה ששפר מזלם עוד יותר, מופיעים פרטים נכונים אודות שמם (בעברית ובאנגלית) ואודות התקופה בה יש בידם רשיון נהיגה.

*מסמך ישראלי רשמי - דף ורוד עליו מודפס בפונט דייויד מכתב שמישהו ניסח פעם בוורד, ולוגו של המשרד הממשלתי  הרלוונטי (לאו דוקא בגירסתו המעודכנת) מודפס בשאריות הצבע שנותרו בקסטת הדיו של מדפסת המזכירה. לצורך השוואה, הקוראים מוזמנים בביקורם הבא להביט בתעודת הנישואין הקנדית שלנו, שנראית בערך כמו מגילת העצמאות של ישראל, רק קצת יותר יפה.

אל משרד החוץ נסענו כדי לאמת את המסמך של משרד התחבורה שמאמת את רשיון הנהיגה שלנו. לא נרחיב כאן, זו פרקטיקה נפוצה של אלה העוברים לניכר ואנו, בתור אנשים מסודרים ומאורגנים, התמחינו בה והבאנו אותה לידי שלמות. וממשרד החוץ, שוב אל הירידות מירושלים לתל אביב, שם אימתנו את חתימת פקיד משרד החוץ בשגרירות הקנדית.


חודש ספטמבר 2012, אונטריו. 
בקנדה, כמו במדינה הזאת מדרום, נו, זאת שאין בה ביטוח רפואי ושאוהבת לקרוא לעצמה כמו ליבשת כולה, רשיון נהיגה משמש למעשה כתעודת זהות. זו חשיבותו הראשונה. בנוסף לכך, הוא מעניק את האפשרות החוקית לנהוג.
נכון, הרשיון הישראלי שלנו תקף כאן, אבל רק לכמה חודשים. בקנדה, כל מי שאיננו תושב קבע, כלומר אזרח או מהגר בתהליך התאזרחות, נחשב "תושב זמני". ותושב זמני ששוהה במדינה מעבר למספר חודשים מסוים, אסור לו להמשיך להשתמש ברשיון הנהיגה של ארץ מוצאו ועליו להנפיק רשיון נהיגה מקומי.
ולכן, וגם בגלל שבעוד שבועיים אנחנו עוברים דירה ואין לנו אפילו כף עץ משלנו - שלא לדבר על מיטה או, חשוב מכך, שמיכת פוך - ואנחנו צריכים לחפש ולקנות רהיטים ולהובילם, התחלנו במשימת הנפקת הרשיון המקומי.

יש כאן 3 שלבים ברשיון לרכב פרטי. שלב ראשון, אם עברת רק מבחן תיאוריה, מותר לך לנהוג עם מלווה ובמגבלות שונות על נהיגה בלילה, נהיגה בכבישים מהירים, מספר הנוסעים ברכב וכו'. שלב שני (אחרי כשנה של נהיגה עם מלווה), אם עברת טסט פשוט, מותר לך לנהוג לבד אך עדיין עם מגבלות שונות. שלב שלישי (אחרי 5 שנים), אם עברת טסט מורכב יותר, מזל טוב. קיבלת רשיון רגיל.
זוכרים את המסמך המאומת? משמעותו כאן היא שמכירים לנו בוותק הנהיגה בישראל, ולא דורשים מאתנו לחכות חודשים ושנים בין שלב לשלב בהוצאת הרשיון. כלומר, בניגוד לנהג חדש אמיתי, אנחנו יכולים להיבחן בטסט המורכב מיד ולהוציא רשיון רגיל ללא דיחוי.
רק שקודם לכן, יש לעבור את מבחן התיאוריה.

נו, באמת, אתם חושבים לעצמכם. מה זה כבר תיאוריה למי שנהג יותר מ-10 שנים... מה הבעיה, תמרור עצור משמעותו זהה בכל העולם.
אה-הה! אז נראה אתכם! נראה אתכם עונים על שאלות כגון "מה אחוז האלכוהול המותר בדם לנהג שמתפקד כמלווה של  נהג חדש?" או, "איזה סוג של רכב חירום מתקרב, אם אתם רואים אורות סירנה כחולים?".
חושבים שהייתם יכולים לנחש את התשובות (0.05, ופינוי שלג - בהתאמה) במבחן "אמריקאי"? אולי.
אבל מה לגבי:
- כמה מטרים משני צידי ברז כיבוי אש אסור לחנות?
- כמה מטרים צריך לעצור מאחורי חשמלית שמורידה נוסעים בתחנה?
- כמה "נקודות" מקבלים אם נתפסים עם אחוז אלכוהול בדם שבין הרמה שמהווה עבירה פלילית ובין הרמה ה"מסוכנת"?
- ולכמה זמן ישללו לכם את רשיון הנהיגה, אם לא עצרתם מאחורי אוטובוס בית-ספר שמוריד ילדים בתחנה?

אז אחרי שקראנו את הספר של משרד התחבורה של אונטריו, פתרנו שאלות לדוגמה באינטרנט ושיננו מרחקים, תקופות שלילה ומה לא, הרגשנו קצת מיואשים שאנחנו נדרשים להיבחן, אך מוכנים למבחן.

וכן. זה היה נוח.
משרד ענק במרכז העיר. אחד מסניפי Service Ontario, שזה מעין משרד-הפנים של הפרובינציה. לכאן מגיע כל מי שצריך משהו מהשלטונות, בדרגת הפרובינציה. תור ארוך מאד, כמו שהקנדים אוהבים, אך מתקדם במהרה. שתי פקידות מנתבות את המקומיים (אזרחים וזרים) ביעילות מרשימה. הן רק רואות את המסמכים שיש לנו ביד ומיד מנתבות אותנו לדלפקים המתאימים. "יש לכם תעודה מזהה? יש לכם אימות רשיון נהיגה מהמדינה ממנה באתם?"
- כן! הודות לידידה רזלן!
ממתינים חמש דקות (המקום ענק ומלא בממתינים, אך משום מה אין בלאגן בתור, אין "מי אחרון?", אין צעקות, אין רעש. מוזר.). מגיע תורנו, כל אחד לפקיד אחר.
הפקיד שלי כנראה חדש. הוא כל הזמן מתנצל שהמחשב קצת איטי ושהוא צריך לודא משהו עם הפקיד שעובד לידו. אני לא מבין על מה הוא מתנצל, כי כל העניין לא התארך מעבר ל-3 דקות.
הם לא מבינים למה ידידה כתבה רק את השנה בה קיבלתי את הרשיון, ולא את התאריך המדויק. מתיעצים ביניהם ומחליטים שזו לא בעיה. יכירו לי בותק המלא.
הפקיד מזמין אותי לדלפק אחר, שם עושה לי בדיקת עיניים. 20 שניות. תקריא את המספרים. יופי (אז מה אם לא ממש ראיתי, וטעיתי בחצי מהספרות).
חוזרים לדלפק שלו. אני מקבל אישור איתו אני יכול לגשת למבחן.
- רגע, ומה עם המכתב מידידה? אני לא מקבל אותו חזרה?
- לא, זה נשאר אצלנו.
- אז, סליחה שאני שואל, אבל, כשאלך לעשות טסט, איך ידעו שיש לי ותק? איך ירשו לי להירשם מיד לאחר התיאוריה?
- זה בסדר. אתה כבר אצלנו בתוך המערכת. הם יראו את זה במחשב.
משום מה, בניגוד להתנייה הישראלית שלי, הפעם ה"יהיה בסדר" נשמע לי מנחם ומשכנע - ולא מדאיג, מטריד. אני במערכת. יש מחשב קנדי שאני רשום בו. מה רע?

נכנסים לחדר פנימי. חדר המבחן. על הכסאות יושבים אנשים במהלך המבחן. אייל כבר שם. עוברים על פניהם וניגשים לדלפק, עם הטופס שקיבלנו לפני רגע.
- שלום. זה המבחן. נא לבחור תשובה א', ב', ג' או ד' ולסמן במשבצת. בהצלחה! יש כאן עפרון אם אתה צריך.

מתיישבים. פותרים. בודקים את התשובות. מושכים עוד קצת זמן. אחרי רבע שעה קמים ומחזירים לפקידה את המבחן הפתור.
- נא לשבת. מיד יקראו לכם.

עוברות 10 דקות. קוראים בשמי. אני ניגש, חושש ורועד. מה אם נכשלתי? (מותר לחזור על המבחן כמה פעמים שרוצים, מתי שרוצים).
- שלום. טוב, עברת את המבחן. מזל טוב! הנה הרשיון הזמני שלך. הרשיון הקבוע יגיע בדואר בעוד כחודש.

תודה Service Ontario! זה לא היה נורא כלל וכלל!

עכשיו - צריך לקבוע עם מורה לנהיגה, לעשות שיעור אחד, להזמין תור לטסט... בקיצור, עוד יהיה על מה לדווח.
מקווים לסיים את העניין במהרה, לקראת מעבר הדירה. נראה.